א', בחור צעיר עוד לא בן 30, כמה חודשים לפני שמתחתן עם בחירת ליבו, התחיל לעבוד בחברת סטארטאפ קטנה בבניין מפואר באחד מהמגדלים באזור תל אביב. החברה עצמה מונה כ-18 אנשים, רובם הגדול מבוגרים מא' בלא מעט שנים. בשולחן הסמוך לשולחנו, עבדה מ', בחורה צעירה, גם היא עוד לא בת 30, רווקה.
מכיוון ושניהם היו הצעירים של המשרד, הם התחברו מהר מאוד ביניהם והחלו אוכלים את ארוחות הצהריים ביחד, א' היה מספר לה על ההכנות לחתונה שלו ומ' הייתה מספרת לו על דייטים אליהם היא יצאה.
באחד הימים כשא' הגיע למשרד לאחר כמה ימים של חופש, התקרבה אליו מ' ונתנה לו חיבוק גדול. החיבוק לטענתו נמשך יותר מדי זמן והוא החל להרגיש לא בנוח. לאחר אותו אירוע, מ' החלה לגעת בא' קצת יותר.
ההנהלה ביטלה את תלונותיו של העובד ולא טיפלה בהן ברצינות
הרגשתו הפכה יותר ויותר לא נוחה. הוא הלך והתלונן כלפי המנהל שלו וביקש לעבור מקום, כי לא נעים לו בחברתה והוא מרגיש לא בנוח. המנהלים ביטלו את התלונה שלו ואפילו התבדחו על זה שהם היו שמחים אם היא הייתה נוגעת בהם.
א' מספר שמ' הייתה נשארת איתו במשרד והייתה עוזבת איתו ביחד ומקפידה כל פעם לתת לו חיבוק גדול ולהיצמד אליו רגע לפני כשהם נכנסו לרכב. לטענתו, היא אפילו צבטה אותו פעם אחת בישבן, אבל הוא התעקש לטעון שאולי הוא התבלבל וזה היה בכלל בטעות.
תחושת אי הנעימות שלו הלכה וגברה והוא ניגש שוב להנהלה שביטלו את הטענות שלו ושלחו אותו בחזרה למקום
מ' אפילו שאלה אותו כמה פעמים, אם הוא רוצה להיפגש איתה בערב לשתות משהו, כשהוא הסביר לה שהוא מאורס ועומד להתחתן, זה לא ממש השפיע עליה והיא המשיכה לשאול והוסיפה גם שהריח של האפטרשייב שלו, הופך אותו לעוד יותר סקסי.
בשלב זה, א' החליט שהוא לא יכול יותר, הוא נכנס להנהלה כשהוא מסתיר בתיקו מכשיר הקלטה ואמר להם שהם חייבים לעשות משהו, הם המשיכו בטענות שלהם שהלוואי והיא הייתה מדברת עם אחד מהם ככה. א' שלא יכול היה לשאת את זה יותר, אמר להם באותו המקום, שהוא מתפטר.
יומיים אחרי זה א' ישב אצלי במשרד וגולל בפניי את הסיפור. על פי החוק למניעת הטרדה מינית, אין מדובר רק על הצעות בעלות אופי מיני, מעשים מגונים או סחיטה באיומים. גם התייחסויות חוזרות שמופנות כלפי בן אדם, אם הוא מראה שהוא איננו מעוניין בכך. החברה שבה הוא עבד, הייתה אחראית לטפל בתלונה של א' ברצינות וכשלא עשתה זאת היא אחראית לעוולה אותה הוא עבר.
א' רצה בעיקר לקבל את הפיצויים שמגיעים לו, הוא לא רצה לפגוע במ' וגם לא בחברה בה הוא עבד. אבל את מה שהוא הרגיש, קשה מאוד לבטא במילים בכתב, לכן כשנפגשתי עם עורכי הדין של החברה, הסברתי להם את הרצון שלו ואת המטרה שלו לסגור את העניין בלי להגיע למשפט.
בהתחלה, זה היה נראה כאילו החברה מתבצרת בעמדתה ואיננה מוכנה לקחת אחריות. אך כאשר השמעתי להם את ההקלטה, הסכימה החברה לשלם לא' את מלוא הפיצויים ועוד סכום כסף.
